האם כולנו פוליגמיים
כותב הטור הינו מטפל זוגי שנעזר בכלים מעולם הפסיכולוגיה הדינמית והטיפול ההוליסטי. בנוסף מטפל פרטני ומנחה מעגלי גברים. אחרי איקס שנים בזוגיות כולנו ”חוטאים” בלהסתכל אל עבר המין השני. מין הזרקור שהיה לאדם האחד שנבחר על ידינו אנו מטים את הקשב אל עבר היופי והבלתי ניתן להשגה. האם זה מעיד שכולנו פוליגמיים? או שהשגרה שוחקת את הניצוץ שהיה בתחילת היחסים? או שישנה תשובה אחרת? על כך בטור הבא...
זו שאלה שנחקרת בכל מיני צורות על ידי חוקרי התנהגות, פסיכולוגים, ביולוגים, נוירולוגים ואפילו זיאולוגים. תוכלי לקבל על השאלה הזו תשובות שונות ודעות שונות. דעתי קשורה בממצאים היסטוריים ותרבותיים: ההמצאה העתיקה של טקס החתונה, שיש בה שבועה ועדים מהקהילה ומהאלוהות של הקהילה, מעידה על צורך לשלוט על דחפים טבעיים. בטבע יש זנים מסויימים של ציפורים ושל יונקים שנותרים נאמנים כל חייהם ללא צורך בטקס או שבועה, מפני שהנטייה לנאמנות טבועה בגנים של אותם זנים. אצל האדם הומצא מוסד הנישואים לפני אלפי שנים, קודם כל כדי לתת מענה כלכלי- האב נותן את ביתו לגבר אחר אשר יפרנס אותה. פוליטי- דרך נישואים נוצרו בריתות פוליטיות, והישרדותי- ריבוי השבט/העם/הקהילה דרך עשיית ילדים.
הפיכת מוסד הנישואין לדבר הקשור באהבה ובהשגת אושר זו התפתחות מאוחרת של העידן בו אנחנו חיים. ההתבוננות באחרים היא טבעית ואינה חריגה. יש פער בין התבוננות, חשיבה ודמיון לבין פעולה ממשית. אנשים אשר בוגדים בבני זוגם לרוב עושים זאת עקב מחסור בקבלת צרכים רגשיים בתוך המערכת הזוגית. כדי שיהיה עניין רב יותר בתוך המערכת הזוגית שהופכת לוותיקה חשוב לשפר את התקשורת, הכנות והפתיחות וליצור חוזה זוגי מתחדש- שנותן מענה לצרכים ולמאוויים המשתנים. כך הזוגיות הופכת לחיה, משתנה ומתחדשת, ועל ידי כך מגבירה את העניין והתשוקה של בני הזוג זה בזו וזו בזה, וכשזה קורה, העניין באנשים אחרים פוחת באופן טבעי.
יש לכם עוד שאלות לטיפול ויעוץ זוגי ישראל עובדיה? כנסו!
0522388423
