שתיית אלכוהול על פי ההלכה
היין מוזכר פעמים רבות בתורה ובמקורות, אך פחות מזה מוזכרת התייחסות למשקאות אלכוהוליים אחרים. תפיסת ההלכה כלפי שתיית יין עמוקה למדי וניתן להסיק כמה מסקנות חשובת, על שתיית אלכוהול
היין מוזכר פעמים רבות בתורה ובמקורות, אך פחות מזה מוזכרת התייחסות למשקאות אלכוהוליים אחרים. תפיסת ההלכה כלפי שתיית יין עמוקה למדי וניתן להסיק כמה מסקנות חשובת, על שתיית אלכוהול.
לברך על היין, אך לא על שכרות
יין הוא אחד המשקאות האלכוהוליים הוותיקים ביותר והוא מוזכר הרבה מאוד במקורות. כולנו מכירים את שתיית היין באירועים מיוחדים וכמובן גם בקידוש. מקדשים על היין בחתונות ובימים טובים והברכה בורא פרי הגפן מלמד על כך שיש ביין גם מן הקדושה. היין הוא חלק חשוב ממעשי השם. אולם אין ספק שכבר בתורה ניתן לראות יחס שלילי מאוד להשתכרות. נזכיר את מעשה נוח, לאחר סיום המבול. נוח נטע כרם אך נפל בפח ושתה עד כדי שכרות. לו היה באותם ימים מוסד גמילה מאלכוהול פרטי, יתכן שהדברים היו מסתיימים בכי טוב, אולם לא כך היה. השתייה לשוכרה גרמה לנח שנבחר להמשיך את קיום האנושות, להתבזות. נורא פי כמה וכמה היה מצבו של לוט שהשכרות גרמה לו למעשי גילוי עריות, מה שלא היה אפשרי לולא היה מעורב אלכוהול בתמונה.
אלכוהול וביטול לימוד תורה
שתיית יין ואף אלכוהול במידה איננה עניין מגונה על פי התורה ועל פי המקורות וההלכה. אם בקידוש מברכים על היין ובפורים אף מצטווים לשתות "עד דלא ידע", הרי שיש להיזהר מפני שתייה לשוכרה. שתיית אלכוהול עד כדי השתכרות איננה מידה רצויה שכן הדבר עלול לגרום לאדם לבטל זמנו לריק ולהתבטל מלימוד תורה. גדולים וטובים ציינו כי ליין מידות טובות, אך מצווה על האדם להיזהר. אף הרמב"ם ציין לטובה שתיית יין בזמן הסעודה, שכן הוא מיטיב עם עיכול המזון ומביא עימו הרגשה נינוחה. לעומת זאת, שתייה לשוכרה או שלא בתוך סעודה היא מידה רעה ויש בה כדי להביא עימה תחלואה.
להשתכר – מידה רעה היא
קיימת הסכמה נרחבת בהלכה כי גם אם היין במידה מותר בזמן ובמקום המתאימים, הרי להשתכר זוהי מידה רעה. נמנו לא מעט טעמים לעניין, שאת חלקם נזכיר.
- "נכנס יין יצא סוד" – שתייה מופרזת עלולה לגרום לאדם לומר דברים שאין רצוי לגלותם ושעשויים לפגוע או לגרום לאדם עצמו צער רב על שאמר אותם. הלבנת פנים, ביוש אחרים, אלה טעמים חשובים נגד שתייה לשוכרה.
- פגיעה בפרנסה – שתיית אלכוהול בקביעות, עלולה להביא פגיעה בפרנסה ולעורר את האדם להוצאה כספית ניכרת. הדבר בא על חשבון פרנסת בני הבית, האישה, הילדים. התמכרות לטיפה המרה גורמת לאדם חוסר שליטה וקושי בשליטה עצמית.
- התנהגויות לא נאותות – השתכרות על פי ההלכה עלולה לגרום להתנהגויות לא נאותות. הדברים אמורים בהתנהגות מופקרת, התנהגות ליצנית או חלילה אלימות ופגיעה באחרים.
לסיכום, ההלכה איננה אוסרת שתיית יין. עם זאת, הפרזה נחשבת למידה רעה ויש להימנע מכך.
